לא מצאתם תשובה? השאירו לנו את השאלה, נעביר אותה לצוות מומחים מכל התחומים.
במידה והשאלה תהיה רלוונטית לציבור נפרסם אותה כאן באתר, עם תשובה מקצועית.
שימו לב אין התחייבות לפרסם שאלות שנשלחו. השאלות יפורסמו בהתאם לשיקול דעת המערכת
אנו הורים לזוג תאומים קטנים. שמענו בפעם בהרצאה שניתן לשפר את היכולות של הילדים עוד לפני שהם הגיעו לשלב הקריאה והלמידה. מה ניתן לעשות במסגרת הביתית כדי לשפר להם את המוכנות?
אכן כל שלב המוכנות ללמידה בפרט ולקריאה בכלל הוא דבר שהילד מתחיל לרכוש מגיל 0+.
ככל שאנחנו ההורים נחשוף את ילדינו לתכנים טובים, נוכל לסייע בעדם לפתח יכולות למידה משופרים.
ישנם הרבה דברים שאותם ניתן לשפר אבל נתמקד כעת בכמה מהם.
הדבר הראשון זה שפה.
השפה היא היכולת של בן אנוש לתקשר עם הסביבה שלו. כאשר השפה של התלמיד חלשה ולא מפותחת, נוכל להבחין אצלו עד כמה הוא מתקשר גרוע עם הסביבה שלו. זה יכול להיות שיתלוננו עליו שהוא מופנם מאוד ולא מפתח אינטרקציה עם החברים. מצד שני יכול להיות שהוא טיפוס חברותי יותר אבל מכיון ואין לו את היכולת השפתית הטובה, הוא יתקשר באמצעות הידיים ויגרום לבני כיתתו לברוח ממנו ולדחות אותו.
לכן כאשר נחשוף את הילד לספרים המתאימים לגילו (יש כאן באתר קטלוג מסודר של ספרונים מותאמי גיל), נוכל לפתח את יכולת השפתית של התלמיד ולגרום לו לתקשר בצורה נכונה עם הסביבה שלו.
ההקראה תתמקד לפי המילים המופיעים בסיפור, קריאה בהטעמה, חזרה ודיאלוג עם הכתוב בסיפור. ניתן לחזור על סיפור אחד כמה פעמים לפי דרישת הילדים.
הדבר השני זה משחק.
המשחק הוא כלי שימושי ענק ללמידה בצורה בלתי פורמלית. הרבה דברים אנחנו לומדים בחיים דרך המשחק. לרוב איננו שמים לב עד כמה המשחק הוא בעצם היה המורה שלנו בתחומים רבים.
גם כשנרצה ללמד ולפתח את יכולותם של הילדים נעשה את זה בצורה דרך המשחק. מכמה סיבות
א. המשחק הוא חוויה לכשעצמה.
ב. אין צורך בידע מקדים.
ג. מותאם לכל גיל.
ד. המשחק לא מחייב.
ה. תחומי למידה רבים.
אם ניקח לדוגמא משחק שנמצא כמעט בכל בית בוריאציות שונות. "משחק זכרון".
המשחק הזה יכול לפתח במקביל זכרון, תפיסה חזותית, שפה ואוצר מילים, ידע עולם, כישורים חברתיים ועוד. כך שבמשחק אחד הרווחנו בדרך אגב תחומי למידה רבים.
וכן זה הדרך בכל סוגי המשחקים.
צריך לתת את הדעת ושימת לב מיוחדת להבדיל בין סוגי משחקים שונים (עוד חזון למועד לדבר על סוג משחק לכשעצמו). אולם כעת נעסוק במשחקי קופסא משחקים שמטרתם לשפר את יכולות הלמידה של הילדים.
את המשחק ניתן לילד לבחור בעצמו, בשעות הנוחות לו. הילדים אוהבים מאוד לשחק עם המבוגרים מהם. יכול להיות מלמד או גננות במוסד החינוכי או אחד ההורים בבית.
המשחק יהיה באווירה נינוחה ורגועה. ודרך זה נוכל לשפר לו את היכולות הנדרשות כפי האמור לעיל.
כמובן שאם נצליח לגרום לילד להאמין לנו שבו באמת ניצח במשחק ולא שגרמנו לכך בכוונה תחילה, הסיפוק והחוויה שלו יהיה עצומים.
אחרי הכל ולפני הכל צריך לזכור שהחכמה מגיעה ממני שאמר והיה העולם ואין כמו תפילות של הורים יקרים המתפללים על בניהם שיצליחו בלימודיהם בקלות.
הבן שלי כבן 12 מתקשה מאוד ליצור קשרים חברתיים. האם ניתן לעזור לה ליצור קשרי חברה יותר בקלות?
1. חיזוק מיומנויות חברתיות בהדרגה
לימוד כישורי שיחה – תרגלו יחד פתיחת שיחה, שמירה על קשר עין, הקשבה ושאלת שאלות פתוחות.
זיהוי והבעת רגשות – עזרו לו להבין איך לזהות רגשות אצל אחרים ולהביע את רגשותיו בצורה נכונה.
תורות ומשחקי תפקידים – ניתן לתרגל סיטואציות חברתיות דרך משחקים בבית.
תרגול תורות ושיתוף פעולה – משחקי קופסה או משחקים קבוצתיים שמלמדים סבלנות ושיתוף.
2. יצירת סביבה חברתית תומכת
חוגים ופעילויות מותאמות – עודדו אותו להשתתף בחוגים לפי תחומי העניין שלו, שם יוכל לפגוש ילדים עם תחומי עניין משותפים.
מפגשים קטנים – במקום לשלב אותו מיד בקבוצות גדולות, התחילו במפגשים עם חבר אחד או שניים בסביבה רגועה.
תמיכה של מבוגר מתווך – לעיתים מורה, מדריך או בן משפחה יכולים לעזור לו להשתלב בהתחלה.
3. חיזוק הביטחון העצמי
עידוד הצלחות קטנות – התייחסו לכל אינטראקציה חיובית כהצלחה והעצימו אותו.
למצוא את החוזקות שלו – הדגישו בפניו את הכישורים והיכולות הייחודיות שלו, שיכולים לעזור לו להתחבר לאחרים.
למנוע לחץ ותחושת כישלון – תנו לו הזדמנויות לנסות, אך בלי לחץ או ציפייה מידית להצלחה.
4. תמיכה מקצועית אם יש קושי משמעותי
אם אתם רואים שקיים קושי מהותי, ייתכן שכדאי לפנות להדרכה רגשית-חברתית דרך איש מקצוע (כגון קלינאי תקשורת, פסיכולוג חינוכי או מנחה חברתי) שיסייע לו לפתח כלים אישיים לשיפור הקשרים החברתיים.
סיכום – איך לבחור את הדרך הנכונה?
העדיפו שילוב הדרגתי – אל תעמיסו עליו יותר מדי בבת אחת.
תנו לו לבחור – שאלו אותו מה מעניין אותו כדי להגביר מוטיבציה.
עודדו אותו לנסות דברים חדשים – לפעמים הקשרים הכי טובים נוצרים דווקא במקומות לא צפויים.
שמרו על אופטימיות וגישה חיובית – ילדים מרגישים את היחס של ההורים ומשתקפים ממנו.
בהצלחה רבה וסייעתא דשמיא.
אני מלמד בגן ויש ילד בגן שנראה שיש לו הפרעת קשב. האם מומלץ להפנות את ההורים לבדיקה או שהגיל צעיר מידי (גילאי 4-5) וכדאי להמתין עם האבחון?
שאלה יפה ונכונה.
אבחון הפרעת קשב דורש זהירות יתירה לקיים אבחנה מבדלת האם אכן מדובר בהפרעת קשב או שבכלל קיימים כאן גורמים אחרים (נוספים) הנדמים לנו לעיתים כהפרעת קשב.
הדבר נכון בכל גיל ושבעתיים בגיל הרך. בגיל הרך מצויים הרבה קשיים תפקודיים המוסברים נכון יותר גם על ידי עיכוב בבשלות ההתפתחותית.
לכן, בכל מקרה שמתעורר חשש, היה נכון להתייעץ במכון להתפתחות הילד הנותן שירות מטעם קופות החולים.
נקודה נוספת שכדאי לקחת לתשומת ליבנו, לעיתים אנו פוגשים בילדים המאובחנים עם הפרעת קשב ועדיין אין סיבה לערב טיפול תרופתי. המדד העיקרי העוזר לאנשי המקצוע וההורים להכריע בהחלטה לערב טיפול תרופתי הוא מידת הפער בקושי התפקודי ביחס לבני גילו.
בהצלחה רבה!
האתר שלנו עדיין בהרצה
ישנם חומרים נוספים בדרך…
שווה לחזור ולבדוק מה חדש
יש לכם רעיון לשדרוג?
נתקלתם בבעיה באתר?
נשמח לשמוע כדי שהכל יהיה בע"ה
על הצד היותר טוב.
כתבו לנו במייל או השאירו הודעה באתר.